Chapter 15
Melachim ב (Kings II (A Teachers' Guide
Home || Intro || 1 || 2 || 3 || 4 || 5 || 6 || 7 || 8 || 9 || 10 || 11 || 12 || 13 || 14 || 15 || 16 || 17 || 18 || 19 || 20 || 21 || 22 || 23 || 24 || 25
Project of 613.org - Largest Archive to Date of Jewish Sound and Video on the Internet!
Chapter 15
Verses 1-4:
בשנת עשרים ושבע שנה
לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה. בן שש עשרה שנה היה במלכו וחמישים
ושתיים שנה מלך בירושלים... ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה אמציהו אביו. רק הבמות
לא סרו...
בשנת עשרים ושבע שנה
לירבעם מלך ישראל
See Radak, Rashi, Abarbanel and Malbim on the difficulties in this chronology, and the possible explanations.
Verse 5:
וינגע ה' את המלך
ויהי מצורע עד יום מותו וישב בבית
החופשית ויותם בן המלך על הבית שופט את עם הארץ
וינגע ה' את המלך
ויהי מצורע
Azaryah (also known as Uziyahu) was afflicted with tzara'at because of one act of his, which was contrary to all his good deeds: He entered the Temple in order to bring an offering of incense, something which only the priests are allowed to do. See Divrei Hayamim II 26:16-19. (Rashi)
The chapter in Divrei Hayamim also spells out Uziyahu's deeds as king: He battled the Plishtim, built towers in Jerusalem, and was very wealthy. All these successes caused him to become too proud of his achievements, and to think that he had the right to offer incense in the Temple. (Abarbanel)
וישב בבית החופשית
The metzora is not allowed to have any kind of social or business intercourse with other Jews. He is to sit outside of the city, in a special building set aside for metzoraim, known as "the house of freedom" - for he is free of any work or obligations. (Ralbag)
* Chazal say that being king is not only an honor and a privilege; it is considered serfdom, because of all the responsibilities it entails. Azaryah was freed of these obligations because of his tzara'at. (Ralbag, Radak)
Verses 6-7:
ויתר דברי עזריהו ...
הלא הם כתובים על ספר דברי הימים...
וישכב עזריה עם אבותיו
ויקברו אותו עם אבותיו בעיר דוד וימלוך יותם בנו תחתיו
וימלוך יותם בנו
תחתיו
Yotam, as mentioned in the previous verse, had been the acting king for many years before receiving the crown.
Verses 8-10:
בשנת שלושים ושמונה
שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו בן ירבעם על ישראל.. שישה חודשים
ויעש הרע בעיני ה'
כאשר עשו אבותיו.. ויקשור עליו שלום בן יבש ויכהו קבל עם וימיתהו וימלוך תחתיו
ויתר דברי זכריה הינם כתובים על ספר דברי הימים...
בשנת שלושים ושמונה
שנה
Here, too, there is a problem in the chronology. See Rashi and Radak.
קבל עם
"In front of the people". The assassination was done in public.
Verse 12:
הוא דבר ה' אשר דיבר אל
יהוא לאמור בני רביעים ישבו לך על כיסא ישראל ויהי כן
הוא דבר ה'... בני
רביעים ישבו לך
The narrator refers here to the ending of Yehu's dynasty after four generations. This, it is emphasized, is in accordance with the prophecy given to Yehu in Melachim II 10:30, that only his great-great grandchild would still be king, and then the dynasty would end, because Yehu did not destroy the golden calves that Yerovam had set up as idols - he did not return the people to Hashem completely, even though he had done away with the worship of the Ba'al.
A six-month reign was sufficient for the prophecy to come true. If the kings had been righteous, their reigns would have been longer. (Radak)
Verses 13-15:
שלום בן יבש מלך בשנת
שלושים ותשע שנה לעוזיה מלך יהודה וימלוך ירח ימים בשומרון
ויעל מנחם בן גדי
מתרצה ויבוא שומרון ויך את שלום בן יבש... וימלוך תחתיו
ויתר דברי שלום וקשרו
אשר קשר הינם כתובים על ספר דברי הימים...
וימלוך ירח ימים
This short reign of Shalum was measure for measure: He assassinated Zecharyah after a short reign, and so he was also assassinated. (Abarbanel)
Verse 16:
אז יכה מנחם את תפסח
ואת כל אשר בה ואת גבוליה מתרצה כי לא פתח ויך את כל ההרותיה ביקע
את תפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה....
כי לא פתח
1. Tifsah was in Aram, not far from Tirtzah. Menahem offered the people the chance of surrender, and when they did not open the city to him, he conquered it. (Ralbag)
2. The Halachah is that when one surrounds a city one should leave one side open, so that the people in the city can escape. Menahem did not do this - he closed off the city completely. He also disregarded the Halachah that one is not to kill women and children (Rambam, Hilchot Melachim, chapter 6). (Malbim)
מתרצה
"From Tirtzah" - the carnage did not include the Jewish city of Tirtzah.
את כל ההרותיה ביקע
1. Menahem skewered the pregnant women, an act of special savagery and humiliation for the conquered. (Rashi, Radak)
2. Menahem broke up the strong towers (which were tall like mountains). (Ralbag)
Verses 17-19:
בשנת שלושים ותשע שנה
לעזריה... מלך מנחם בן גדי על ישראל עשר שנים בשומרון
ויעש הרע בעיני ה' לא
סר מעל חטאות ירבעם בן נבט...
בא פול מלך אשור על
הארץ ויתן מנחם לפול אלף כיכר כסף להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו
בא פול מלך אשור
Here we find the beginning of the involvement of Assyria in the land of Israel. In verse 29, Tiglat Pileser is mentioned, and it is possible that Pul and Tiglat Pileser are identical, as Tiglat Pileser is known as "Pul" in the Babylonian chronologies, while no such king as Pul is mentioned in the Assyrian chronologies. (Da'at Mikra)
להחזיק הממלכה בידו
Menahem gave Pul a payment in order that Pul should help him retain his apparently endangered position as king. (Da'at Mikra)
Verse 20:
ויוצא מנחם את הכסף על
ישראל על כל גיבורי החיל לתת למלך אשור חמישים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא
עמד שם בארץ
ויוצא מנחם את הכסף
על ישראל על כל גיבורי החיל
Where did Menahem get the money from to pay the king of Assyria? He taxed the nobility, with each person being forced to give one sixtieth of a kikar of silver. (Da'at Mikra)
וישב מלך אשור ולא עמד
שם בארץ
The king of Assyria took the money, but did not stay to assist Menahem against his enemies. (Da'at Mikra, Abarbanel)
Verses 22-26:
וישכב מנחם עם אבותיו
וימלוך פקחיה בנו תחתיו
בשנת חמישים שנה
לעזריה מלך יהודה מלך פקחיה בן מנחם על ישראל בשומרון שנתיים ויעש הרע בעיני ה'...
ויקשור עליו פקח בן רמליהו שלישו ויכהו בשומרון בארמון בית המלך את ארגוב ואת
האריה ועמו חמישים איש מבני גלעדים וימיתהו וימלוך תחתיו
ויתר דברי פקחיה...
כתובים על ספר דברי הימים...
את ארגוב ואת האריה
ועמו חמישים איש מבני גלעדים
1. Pekah enlisted the help of two warriors, Argov and Aryeh, and fifty other people from the Gilad in his coup against Pekahyah. (Metzudat David)
2. In addition to assassinating Pekahyah, Pekah killed his two chief warriors, Argov and Aryeh, and his fifty bodyguards. (Abarbanel)
The students should be able to note the difference in the understanding of the word את according to the different commentators: In addition to its common usage as a connecting word, it could mean עם - "together with".
Verses 27-29:
בשנת חמישים ושתיים
שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקח בן רמליהו בשומרון עשרים שנה
ויעש הרע בעיני ה'...
בימי פקח מלך ישראל בא
תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת
הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי
ויגלם אשורה
ויקח את עיון... ואת
הגלעד...
This was one of the steps in the gradual demise of the kingdom of Israel: According to Divrei Hayamim I 5:26, the tribes exiled by Tiglat Pileser III were Reuven, Gad and the half-tribe of Menasheh who had settled east of the Jordan river in the days of Yehoshua. It is possible that Tiglat Pileser did this at the instigation of Asa, the king Yehudah (see Melachim II 16:7).
Tiglat Pileser III is known as one of the greatest and most successful kings of Assyria, the one who created the Assyrian empire. (Da'at Mikra)
ויגלם אשורה
Tiglat Pileser knew that to be a successful conquerer it was important to exile the conquered, so they would not rebel. In Melachim it doesn't say exactly where they were exiled to, but in Divrei Hayamim I 5:26 it says that they were sent to חלח, חבור, הרא ונהר גוזן. (Da'at Mikra)
Verses 30-31:
ויקשור קשר הושע בן
אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וימלוך תחתיו בשנת עשרים ליותם בן עוזיה
ויתר דברי פקח וכל אשר
עשה הינם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל
ויקשור קשר הושע בן
אלה
When the people saw the misfortunes that came upon them in the reign of Pekah, they hated him so much that one of them, Hoshea ben Elah, instigated a coup and took over. (Abarbanel)
Verses 32-36:
בשנת שתיים לפקח בן
רמליהו... מלך יותם בן עוזיהו מלך יהודה... בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה
שנה מלך בירושלים... ויעש הישר בעיני ה'... רק הבמות לא סרו... הוא בנה את שער בית
ה' העליון. ויתר דברי יותם וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים...
הוא בנה את שער בית
ה' העליון
Either Yotam built up the already existing gate (see Divrei Hayamim II 23:20) - constructing a building around it - or he rebuilt it after it had collapsed. (Metzudat David, Abarbanel)
Verses 37-38:
בימים ההם החל ה'
להשליח ביהודה רצין מלך ארם ואת פקח בן רמליהו
וישכב יותם עם
אבותיו... וימלוך אחז בנו תחתיו
בימים ההם החל ה'
להשליח...
1. "In those days" - meaning the days of Ahaz, after the death of Yotam. (Radak)
2. The provocations began at the end of Yotam's reign. (Rashi)
3. Retzin, the king of Aram, began to provoke Yehudah already in the days of Yotam, but actual fighting began only in the time of Ahaz. (Abarbanel)
The problem these commentators are addressing is that in Divrei Hayamim II, there is no mention of any problems prior to the days of Ahaz, and it states specifically (28:6) that they came as a punishment for Ahaz's bad ways.