"והאבן הזאת אשר
שמתי מצבה..."
ה' כסליו, תשנ"ח
click here to Start the Shiur
1.
פרשת ויצא
(י) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה: (יא)
ויפגע במקום וילן שם כי-בא השמש ויקח
מאבני
המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא:
(יב) ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו
מגיע
השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים
בו: (יג) והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני
יהוה אלהי
אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה
שכב עליה לך אתננה ולזרעך: (יד) והיה
זרעך
כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה
ונגבה ונברכו בך כל-משפחת האדמה
ובזרעך: (טו) והנה
אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר-תלך
והשבתיך אל-האדמה הזאת כי לא אעזבך עד
אשר
אם-עשיתי את אשר-דברתי לך: (טז) וייקץ
יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום
הזה
ואנכי לא ידעתי: (יז) ויירא ויאמר מה-נורא
המקום הזה אין זה כי אם-בית אלהים וזה
שער
השמים: (יח) וישכם יעקב בבקר ויקח את-האבן
אשר-שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק
שמן על-ראשה: (יט) ויקרא את-שם-המקום
ההוא בית-אל ואולם לוז שם-העיר לראשנה
(כ) וידר יעקב נדר לאמר אם-יהיה אלהים
עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך
ונתן-לי לחם
לאכל ובגד ללבש: (כא) ושבתי בשלום אל-בית
אבי והיה יהוה לי לאלהים: (כב) והאבן
הזאת
אשר-שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר
תתן-לי עשר אעשרנו לך
(פרק כט) (א) וישא יעקב רגליו וילך ארצה
בני-קדם.
מדרש הבאור .2
ונברכו בך - ובזרעך, ולא
נאמר באברהם ביצחק ובזרעך, לפי שלא
יצא ממנו פסולת.
3. גמ'
פסחים
ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב (ישעיהו ב)
והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל
הר ה' אל
בית אלהי יעקב וגו', אלהי יעקב ולא
אלהי אברהם ויצחק? אלא: לא כאברהם
שכתוב בו הר,
שנאמר (בראשית כב) אשר יאמר היום בהר ה'
יראה, ולא כיצחק שכתוב בו שדה, שנאמר
(בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה. אלא
כיעקב שקראו בית, שנאמר (בראשית כח)
ויקרא
את שם המקום ההוא בית אל...
מדרש
רבה ויצא .4
רבנן אמרי מיעוט אבנים שנים, אברהם
יצא ממנו פסולת ישמעאל וכל בני קטורה,
ויצחק יצא
עשו וכל אלופיו ואני אם מתאחות - ב'
אבנים זו לזו יודע אני שאינו יוצא
הימני פסולת.
מגילת
רות .5
(יא) ויאמרו כל-העם אשר-בשער והזקנים
עדים יתן יהוה את-האשה הבאה אל-ביתך
כרחל
וכלאה אשר בנו שתיהם את-בית ישראל
ועשה-חיל באפרתה וקרא-שם בבית לחם:
פרשת
ויצא .6
(טז) וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם
הקטנה רחל: (יז) ועיני לאה רכות ורחל
היתה
יפת-תאר ויפת מראה: (יח) ויאהב יעקב את-רחל
ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה:
גמ'
בבא בתרא .7
דכתיב: (בראשית כ"ט) ועיני לאה רכות,
מאי רכות? אילימא רכות ממש, אפשר?
בגנות בהמה
טמאה לא דבר הכתוב, דכתיב: (בראשית ז')
מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה
טהורה, בגנות צדיקים דבר הכתוב? אלא א"ר
אלעזר: שמתנותיה ארוכות. רב אמר:
לעולם
רכות ממש, ולא גנאי הוא לה אלא שבח הוא
לה, שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני
אדם
שהיו אומרים: שני בנים יש לה לרבקה,
שתי בנות יש לו ללבן, גדולה לגדול
וקטנה לקטן,
והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת:
גדול מה מעשיו? איש רע הוא מלסטם
בריות, קטן
מה מעשיו? (בראשית כ"ה) איש תם יושב
אוהלים, והיתה בוכה עד שנשרו ריסי
עיניה. והיינו
דכתיב: (בראשית כ"ט) וירא ה' כי
שנואה לאה, מאי שנואה? אילימא שנואה
ממש, אפשר?
בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב, בגנות
צדיקים דבר הכתוב? אלא ראה הקב"ה
ששנואין
מעשה עשו בפניה - ויפתח את רחמה...
מדרש
רבה ויצא .8
(טז) וללבן שתי בנות כשתי קורות
מפולשות מסוף העולם ועד סופו, זו
העמידה אלופים וזו
העמידה אלופים, זו העמידה מלכים וזו
העמידה מלכים, מזו עמדו הורגי אריות
ומזו עמדו
הורגי אריות, מזו מכבשי ארצות ומזו
מכבשי ארצות, מזו מחלקי ארצות ומזו
מחלקי ארצות,
קרבן בנה שלזו דוחה את השבת וקרבן בן
זו דוחה את השבת, מלחמת בן זו דוחה את
השבת
ומלחמת בן זו דוחה את השבת, לזו נתן
שני לילות ולזו לילות שנים, לילו
שלפרעה ולילו
שלסנחריב ללאה, לילו שלגדעון לרחל
לילו שלמרדכי לרחל שנ' בלילה ההוא
נדדה שנת המלך
(אסתר ו א).
פרשת
וישלח (פרק לה) .9
(א) ויאמר אלהים אל-יעקב קום עלה בית-אל
ושב-שם ועשה-שם מזבח לאל הנראה אליך
בברחך מפני עשו אחיך: (ב) ויאמר יעקב
אל-ביתו ואל כל-אשר עמו הסרו את-אלהי
הנכר אשר
בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם: (ג)
ונקומה ונעלה בית-אל ואעשה-שם מזבח
לאל הענה
אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר
הלכתי: (ד) ויתנו אל-יעקב את כל-אלהי
הנכר אשר
בידם ואת-הנזמים אשר באזניהם ויטמן
אתם יעקב תחת האלה אשר עם-שכם:
מדרש
רבה ויגש .10
(כז) וידברו אליו את כל דברי יוסף וגו' וירא
את העגלות וגו' אותן עגלות אשר שלח
פרעה
לשאת אותו היתה עבודה זרה חקוקה
עליהן, עמד יהודה ושרפן, לימוד הוא
השבט הזה להיות
שורף ע"ז.
פרשת
ויצא .11
(ט) עודנו מדבר עמם ורחל באה עם-הצאן
אשר לאביה כי רעה הוא: (י) ויהי כאשר
ראה יעקב
את-רחל בת-לבן אחי אמו ואת-צאן לבן אחי
אמו ויגש יעקב ויגל את-האבן מעל פי
הבאר וישק
את-צאן לבן אחי אמו:
פרשת
ויחי .12
(כב) בן פרת יוסף בן פרת עלי-עין בנות
צעדה עלי-שור: (כג) וימררהו ורבו
וישטמהו בעלי
חצים: (כד) ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי
ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן
ישראל: (כה)
מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת
שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת
שדים
ורחם: (כו) ברכת אביך גברו על-ברכת
הורי עד-תאות גבעת עולם תהיין לראש
יוסף ולקדקד
נזיר אחיו:
רש"י
שם .13
אבן ישראל. לשון
נוטריקון: אב ובן, אבהן ובנין, יעקב
ובניו
פרשת
חיי שרה .14
(יד) והיה הנער אשר אמר אליה הטי-נא
כדך ואשתה ואמרה שתה וגם-גמליך אשקה
אתה
הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי-עשית חסד
עם-אדני: (טו) ויהי-הוא טרם כלה לדבר
והנה
רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן-מלכה
אשת נחור אחי אברהם וכדה על-שכמה:
חיי
שרה .15
(כג) ויאמר בת-מי את הגידי נא לי היש
בית-אביך מקום לנו ללין: (כד) ותאמר
אליו בת-בתואל
אנכי בן-מלכה אשר ילדה לנחור: (כה)
ותאמר אליו גם-תבן גם-מספוא רב עמנו
גם-מקום
ללון: (כו) ויקד האיש וישתחו ליהוה:
חיי
שרה .16
(מט) ועתה אם-ישכם עשים חסד ואמת את-אדני
הגידו לי ואם-לא הגידו לי ואפנה על-ימין
או
על-שמאל: (נ) ויען לבן ובתואל ויאמרו
מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע
או-טוב
רש"י
(שם) .17
(נ) ויען לבן ובתואל. רשע
היה וקפץ להשיב לפני אביו
חיי
שרה .18
(נג) ויוצא העבד כלי-כסף וכלי זהב
ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה
ולאמה: (נד)
ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר-עמו
וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני
לאדני: (נה) ויאמר
אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור
אחר תלך: (נו) ויאמר אלהם אל-תאחרו אתי
ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני:
(נז) ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את-פיה: (נח)
ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם-האיש
הזה ותאמר אלך: (נט) וישלחו את-רבקה
אחתם ואת-מנקתה ואת-עבד אברהם ואת-אנשיו:
(ס) ויברכו את-רבקה ויאמרו לה אחתנו
את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער
שנאיו:
פרשת
תולדות .19
(ב) קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי
אמך וקח-לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך:
(ג)
ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית
לקהל עמים: (ד) ויתן-לך את-ברכת אברהם
לך ולזרעך
אתך לרשתך את-ארץ מגריך אשר-נתן אלהים
לאברהם: (ה) וישלח יצחק את-יעקב וילך
פדנה
ארם אל-לבן בן-בתואל הארמי אחי רבקה
אם יעקב ועשו: (ו) וירא עשו כי-ברך יצחק
את-יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת-לו
משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא-תקח
אשה מבנות כנען: (ז) וישמע יעקב אל-אביו
ואל-אמו וילך פדנה ארם:
פרשת
ויצא .20
(ד) ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם
ויאמרו מחרן אנחנו: (ה) ויאמר להם
הידעתם את-לבן
בן-נחור ויאמרו ידענו: (ו) ויאמר להם
השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו
באה עם-הצאן:
פרשת
ויצא .21
(יז) ויקם יעקב וישא את-בניו ואת-נשיו
על-הגמלים: (יח) וינהג את-כל-מקנהו ואת-כל-רכשו
אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם
לבוא אל-יצחק אביו ארצה כנען:
ויצא
.22
(מד) ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה
והיה לעד ביני ובינך: (מה) ויקח יעקב
אבן וירימה
מצבה: (מו) ויאמר יעקב לאחיו לקטו
אבנים ויקחו אבנים ויעשו-גל ויאכלו
שם על-הגל: (מז)
ויקרא-לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו
גלעד: (מח) ויאמר לבן הגל הזה עד ביני
ובינך היום
על-כן קרא-שמו גלעד: (מט) והמצפה אשר
אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש
מרעהו: (נ)
אם-תענה את-בנתי ואם-תקח נשים על-בנתי
אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך:
(נא)
ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה
המצבה אשר יריתי ביני ובינך: (נב) עד
הגל הזה ועדה
המצבה אם-אני לא-אעבר אליך את-הגל הזה
ואם-אתה לא-תעבר אלי את-הגל הזה
ואת-המצבה הזאת לרעה: (נג) אלהי אברהם
ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם
וישבע
יעקב בפחד אביו יצחק:
פרשת
וישלח .23
(כב) ויהיו בני-יעקב שנים עשר: (כג) בני
לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי
ויהודה ויששכר
וזבולון: (כד) בני רחל יוסף ובנימין: (כה)
ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי: (כו)
ובני זלפה
שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר
ילד-לו בפדן ארם: (כז) ויבא יעקב אל-יצחק
אביו
ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר-גר-שם
אברהם ויצחק: (כח) ויהיו ימי יצחק מאת
שנה
ושמונים שנה: (כט) ויגוע יצחק וימת
ויאסף אל-עמיו זקן ושבע ימים ויקברו
אתו עשו ויעקב
בניו:
מדרש
תנחומא, ויצא .24
ותלחץ רגל בלעם אל הקיר (במדבר כב),
הגל הוא הקיר לפי שעבר בלעם את השבועה
שנשבע
ליעקב שנאמר אם לא תעבור את הגל הזה
ואת המצבה הזאת לרעה, ובלעם זה לבן
שנאמר
ארמי אובד אבי (דברים כו), ועל שבקש
לכלות ישראל נקרא ארמי שנאמר ולכה
זועמה ישראל
לכך נפרע הקיר ממנו לפי שהוא העד על
השבועה כדכתיב יד העדים תהיה בו
בראשונה
(דברים יד)
מדרש
רבה ויחי .25
ותשב באיתן קשתו, זו עכסילו [כסלו]
שהוא עושה במזל קשת.
Back to main page (the Shiurim's List)
This Page was created by: Naftali Feldman.
