וישבו בסוכות...ותהי שמחה גדולה
click
here to Start
the Shiur 
קהלת ט'.1
(ז) לך אכול בשמחה
לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך:
מדרש רבה קהלת .2
ר' מונא דשאב ור' יהושוע דסכנין בש"ר לוי פתר קרייה בר"ה
וביו"כ. משל למדינה שהיתה
חייבת ליפסין למלך שלח המלך גבאי טימיון לגבותה. ברחוק י' מילין
יצאו גדולי המדינה
וקלסוהו והתיר להם שליש. ברחוק ה' מילין יצאו הבינונים וקלסוהו
והתיר להם שליש.
כשקרב יצאו לקראתו אנשים ונשים וטף וקלסהו ומחל להם את הכל. אמר לון מה
דאזל אזל
מו הכא ולהלן הוא חושבנא. כך ער"ה גדולי הדור מתענין הקב"ה
מתיר להם שליש
מעונותיהם שנאמר (תהילים ק"ל) כי עמך הסליחה למען תורא. א"ר אחא
מר"ה סליחה
מתוקנת לך. למען תורא שתהא יראתך על בריותך. ואותן הימים שבין ר"ה
ליה"כ היחידים
מתענין והקב"ה מתיר להם עוד שליש מעונותיהם. וביה"כ מתענין כולן
והקב"ה מתיר להם
עוד שליש מעונותיהן עד שמתענין אנשים ונשים וטף מוחל להם הקב"ה
את הכל. ואומר מה
דאזל אזל מן הכא ולהלן הוא חושבנא. יצתה ב"ק ואומרת להם
לך אכול בשמחה לחמך כבר
נשמעה תפלתכם:
סוכה (כח) ורש"י שם .3
מתני' כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי
ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות
משתסרח המקפה משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו
ושפך לו קיתון על
פניו:
רש"י) סוכתו קבע. להיות כל עיקר דירתו בה: מאימתי מותר
לפנות. הימנה ולירד: משתסרח)
המקפה. משתתקלקל המקפה כל תבשיל קפוי לא רך ולא עב קרוי מקפה:
משל לעבד כו'.
כלומר גשמים היורדים בחג סימן קללה הם משל לעבד כו': ושפך לו
קיתון. של מים על פניו
ובגמרא מפרש מי שפך למי:
הגר"א על מסכת סוכה .4
דף כח:) ירדו גשמים וכו', משלו משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו
ושפך לו קיתון על פניו, י"ל)
ענין משל זה עם מה שנודע כי ר"ה ויום הכפורים המה ימי דין
ואחריהם ימי החג במצות
לקיחת הלולב וישיבת הסוכה והימים האלה המה ימי רחמים להמתיק
הדינים הנ"ל, ע"י
המצות המקיפות אותנו ואשר אנחנו ממלאים ידינו ברכה בימים ההם,
אמנם ברדת גשמים
המכריחים לבטל מצות הסוכה הנה זה עד משחק נאמן כי הוא ית' אינו חפץ
ח"ו לפשר הדינין
כי אם שישארו בתוקפם וגבורתם כאשר היו, ונודע כי המזיגה היא
עירוב מים ביין, זהו ענין
המשל לעבד שבא למזוג כוס לרבו, היינו לבטל חריפותו, והאדון שפך המים הלאה,
וזהו ושפך
לו קיתון של מים וכו':
נחמיה ח' .5
(יז) ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו
בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני
ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאוד: (יח) ויקרא בספר תורת
האלהים יום ביום
מן היום הראשון עד היום האחרון ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת
כמשפט:
ערכין (לב:).6
דכתיב ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי
לא עשו מימי יהושוע בן נון
כן בני ישראל וגו' ותהי שמחה גדולה מאוד אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא
עזרא אלא
מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושוע מה ביאתם בימי יהושוע
מנו שמיטין ויובלות
וקדשו ערי חומה אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה
ואומר והביאן ה'
אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה מקיש ירושתך לירושת אבותיך
מה ירושת
אבותיך בחידוש כל דברים הללו אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו
ואידך דבעי רחמי על יצר
דעבודה זרה ובטליה ואנין זכותא עלייהו כי סוכה והיינו דקא קפיד
קרא עילויה דיהושוע
דבכל דוכתא כתיב יהושוע והכא כתיב ישוע בשלמא משה לא בעא רחמי
דלא הוה זכותא
דארץ ישראל אלא יהושוע דהוה ליה זכותא דארץ ישראל אמאי לא ליבעי
רחמי
הגר"א דברי אליהו, חיי שרה.7
וה'
ברך את אברהם בכל.
פעם אחת בחוה"מ סכות בעת שמחת החג שאל הגר"א זצוק"ל
מניין שקיים אברהם אבינו מצות סוכה ולא היה מי שישיב לו ע"ז. ויען
ויאמר איתא במדרש
וה' ברך את אברהם בכל זו סוכה. ויהיו כמתמיהים, ויאמר
'ב'כ'ל ר"ת 'בסכת תשבו שבעת
ימים 'כל האזרח בישראל ישבו בסכת 'למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את
בני ישראל:
פרשת וישלח .8
יד) יעבר-נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר-לפני
ולרגל הילדים עד)
אשר אבוא אל-אדוני
שעירה: (טו) ויאמר עשו אציגה-נא עמך מן-העם אשר אתי ויאמר למה
זה אמצא-חן בעיני אדני: (טז) וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה: (יז) ויעקב
נסע סכתה ויבן
לו בית ולמקנהו עשה סכת על-כן קרא שם-המקום סכות:
פרשת מסעי. פרק לג..9
(א) אלה מסעי בני
ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון: (ב) ויכתוב
משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם: (ג)
ויסעו מרעמסס בחודש
הראשון בחמישה עשר יום לחודש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה
לעיני כל
מצרים: (ד) ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלהיהם
עשה ה' שפטים: (ה)
ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת:
ברכות (ד:).10
בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה ואי אמרת בעי לסמוך הא לא
קא סמך גאולה
לתפלה דהא בעי למימר השכיבנו אמרי כיון דתקינו רבנן השכיבנו
כגאולה אריכתא דמיא. דאי
לא תימא הכי שחרית היכי מצי סמיך והא אמר ר' יוחנן בתחילה אומר
ה' שפתי תפתח
ולבסוף הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי אלא התם כיון דתקינו רבנן
למימר ה' שפתי תפתח
כתפלה אריכתא דמיא הכא נמי כיון דתקינו רבנן למימר השכיבנו כגאולה
אריכתא דמיא:
תפילת ערבית.11
השכיבנו ה' אלהינו לשלום, והעמידנו מלכנו לחיים, ופרוש
עלינו סכת שלומך, ותקננו בעצה
טובה מלפניך, והושיענו למען שמך. והגן בעדנו, והסר מעלינו
אויב, דבר וחרב, ורעב, ויגון.
והסר שטן מלפנינו ומאחרינו ובצל כנפיך תסתירנו, כי אל
שומרנו ומצילנו אתה, כי אל מלך
חנון ורחום אתה. ושמור צאתנו ובואנו לחיים ולשלום מעתה ועד
עולם. ברוך אתה ה', שומר
עמו ישראל לעד:
יונה ד'.12
(ה) ויצא יונה מן העיר וישב מקדם
לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה
יהיה בעיר: וימן ה' אלקים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל
על ראשו להציל לו מרעתו וישמח
יונה על הקקיון שמחה גדולה: וימן האלהים תולעת בעלות השחר
למחרת ותך את הקיקיון
ויבש:
פירוש הגר"א על יונה..13
ויעש לו שם סוכה וישב תחתיה בצל. כמ"ש באספך כו' תחוגו
את חג כו' בסכות כו' ואמרי
בפסולת גורן ויקב כו' ואמרו שיהא צילתה מרובה מחמתה. והענין
כי כל מעשה עה"ז ועשרו
וטובו הכל מן השמש והוא שאמרו במזלא תליא מילתא כפי אשר
השמש עומדת במזלות והוא
ידוע להחוזים ולכך
כ' התורה באספך כו' שלא תמשך אחר העה"ז תעשה סוכה בפסולת גורן
ויקב שכל סעודה
הוא על הלחם ויין כמ"ש (קהלת י') לשחוק עושים לחם ויין כו': ואמרו שלא
תהנה מהן אלא
בפסולת ותפרוש מעושר עה"ז. רק תשב בצל שלא תחת השמש: ויהא תורתך
קבע ומלאכתך ארעי. וזהו צילתה מרובה מחמתה. וזהו וישב בצל.
ולא עסק כלום עד אשר
יראה מה יהיה עם מזלו: אם ישונה לטובה. וצפה תמיד אולי ישנה
וחפץ ה' להראותו שאין
טובת עוה"ז
כלום:
גמ' עבודה זרה (ג. ג:).14
אמר להם הקב"ה מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את
התורה כולה יבא נמרוד ויעיד
באברהם שלא עבד
עבודת כוכבים יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל תבא אשת
פוטיפרע ותעיד ביוסף שלא נחשד על העבירה יבא נבוכד נצר
ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא
השתחוו לצלם יבא
דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפילה יבא בלדר השוחי וצופר
הנעמתי ואליפז
התימני (ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה
כולה שנאמר יתנו עידיהם ויצדקו אמרו לפניו רבש"ע תנה
לנו מראש ונעשנה אמר להם
הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא
טרח בערב שבת מהיכן
יאכל בשבת אלא אף
על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה ומי מצית אמרת
הכי והא אמר רבי
יהושע בן לוי מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום היום לעשותם ולא למחר
לעשתם היום לעשותם
ולא היום ליטול שכר אלא שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו
ואמאי קרי ליה מצוה קלה משום דלית ביה חסרון כיס מיד כל
אחד]ואחד[ נוטל והולך ועושה
סוכה בראש גגו
והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט
בסוכתו ויוצא
שנאמר ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו מקדיר והא אמרת אין
הקדוש ברוך הוא בא
בטרוניא עם בריותיו משום דישראל נמי זימני (ג:) דמשכא להו תקופת
תמוז עד חגא והוי להו צערא והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה
נהי דפטור בעוטי מי מבעטי
מיד הקב"ה
יושב ומשחק עליהן שנאמר יושב בשמים ישחק וגו'
Back to main page (the list of the Shiurim)
This Page was
created by: Naftali Feldman.