למען אחי ורעי אדברה נא שלום
בך
Video
Version:
click
here to Start
the Shiur (Voice Version) 
Voice only Version
(.לג)
שבת .1
איתבו תריסר שני במערתא. אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא,
אמר: מאן לודעיה לבר יוחי
דמית קיסר ובטיל גזרתיה? נפקו. חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר:
מניחין חיי עולם ועוסקין
בחיי שעה! כל מקום שנותנין עיניהן - מיד נשרף.
יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם!
הדור אזול
איתיבו תריסר ירחי שתא. אמרי: משפט רשעים בגיהנם - שנים עשר
חדש. יצתה בת קול
ואמרה: צאו ממערתכם! נפקו, כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר - הוה
מסי רבי שמעון. אמר לו:
בני, די לעולם אני ואתה. בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא
דהוה נקיט תרי מדאני
אסא, ורהיט בין השמשות. אמרו ליה: הני למה לך? - אמר להו: לכבוד
שבת. - ותיסגי לך
בחד? - חד כנגד זכור, וחד כנגד שמור. - אמר ליה לבריה: חזי כמה
חביבין מצות על ישראל!
יתיב דעתייהו עיניהן - מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב
עולמי יצאתם? חיזרו
למערתכם! הדור אזול. איתיבו תריסר ירחי שתא. אמרי: משפט רשעים
בגיהנם - שנים עשר
חדש. יצתה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם! נפקו, כל היכא דהוה מחי
רבי אלעזר - הוה מסי
רבי שמעון. אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה. בהדי פניא דמעלי
שבתא חזו ההוא סבא דהוה
נקיט תרי מדאני אסא, ורהיט בין השמשות. אמרו ליה: הני למה לך?
- אמר להו: לכבוד שבת.
- ותיסגי לך בחד? - חד כנגד זכור, וחד
כנגד שמור. - אמר ליה לבריה: חזי כמה חביבין מצות
על ישראל! יתיב דעתייהו
(.ג)
ברכות .2
תניא, אמר רבי יוסי: פעם אחת הייתי מהלך בדרך, ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים
להתפלל. בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח (והמתין לי) עד
שסיימתי תפלתי. לאחר
שסיימתי תפלתי אמר לי: שלום עליך, רבי! ואמרתי לו: שלום עליך,
רבי ומורי! ואמר לי: בני,
מפני מה נכנסת לחורבה זו? אמרתי לו: להתפלל. ואמר לי: היה לך
להתפלל בדרך! ואמרתי
.לו: מתירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי
דרכים. ואמר לי: היה לך להתפלל תפלה קצרה
באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נכנסין לחורבה,
ולמדתי שמתפללין
בדרך, ולמדתי שהמתפלל בדרך - מתפלל תפלה קצרה. ואמר לי: בני,
מה קול שמעת בחורבה
זו? ואמרתי לו: שמעתי בת קול שמנהמת כיונה ואומרת: אוי לבנים
שבעונותיהם החרבתי את
ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האומות. ואמר לי: חייך וחיי
ראשך, לא שעה לא בלבד
אומרת כך, אלא בכל יום ויום שלש פעמים אומרת כך; ולא זו בלבד,
אלא בשעה שישראל
נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונין יהא שמיה הגדול מבורך
הקדוש ברוך הוא מנענע
ראשו ואומר: אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך, מה לו לאב שהגלה
את בניו, ואוי להם
לבנים שגלו מעל שולחן אביהם.
רש"י כי תשא .3
וחלבנה. בשם שריחו רע, וקורין לו גלבנ"א
ומנאה הכתוב בין סממני הקטורת, ללמדנו, שלא
יקל בעינינו לצרף עמנו באגודת תעניותינו ותפילותינו את פושעי ישראל שיהיו
נמנין עמנו.
ב"י הלכות סוכה תרנ"א.4
אם צריך לחבר האתרוג ללולב בשעת נענוע לנענע שניהם יחד או אם אינו מנענע אלא
אגודת
הלולב לבד ויד שמאלו שהאתרוג בה תהא עומדת במקומה בלי נענוע
דבר זה נתבאר בגמרא
ולא בדברי הפוסקים אבל ה"ר מנחם מרקנ"ט כתב בפרשת
אמור צריך לסמוך האתרוג עם
שאר המינים שלא להפריד מן הבניין וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל
י"ט הא' של חג הסוכות
בהתאכסן אצלי חסיד א' אשכנזי שמו הרב ר' יצחק. ראיתי בחלום שהיה
כותב השם יו"ד
ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן הג' האותיות ראשונות
ואמרתי לו מה זה עשית והשיב
כך נוהגים במקומינו ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על
המראה ואין מבין. למחר
בעת נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג
והבנתי פתרון חלומי
וחזר בו ורז"ל רמזו סוד זה בויקרא רבה אמר שם פרי עץ הדר
זה הקב"ה שנאמר הוד והדר
לפניו כפות תמרים זה הקב"ה שנאמר צדיק כתמר יפרח וענף עץ
עבות זה הקב"ה שנאמר
והוא עומד בין ההדסים וערבי נחל זה הקב"ה שנאמר סולו לרוכב
בערבות תראה שכל המינים
האלו רומזים בשי"ת עכ"ל:
מדרש רבה פרשת קרח.5
ויקח קרח, מה כתיב למעלה מן הענין
(במדבר טו,לח) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו
להם ציצית, אמר לו קרח למשה רבינו, משה טלית שכולה תכלת מהו
שתהא פטורה מן
הציצית, אמר לו משה חייבת בציצית אמר לו קרח טלית שכולה תכלת
אינה פוטרת עצמה
וארבעה חוטין פוטרין אותה, בית שמלא ספרים מהו שיהא פטור מן
המזוזה, אמר לו חייב
במזוזה, אמר לו כל התורה כולה רע"ה פרשיות יש בה ואינן
פןטרות את הבית, ושתי פרשיות
שבמזוזה פוטרות את הבית, אמר לו דברים אלו לא נצטוות עליהם,
אלא מלבך את בודאם
הה"ד ויקח קרח.
שיר השירים אטא .6
על פתחינו כל מגדים א"ר יוסי זה אליהו
תהילים קכב' .7
(א) שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה
נלך: (ב) עומדות היו רגלינו בשעריך
ירושלם: (ג) ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו: (ד) ששם עלו
שבטים שבטי יה עדות
לישראל להודות לשם יהוה: (ה) כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות
לבית דוד: (ו) שאלו
שלום ירושלם ישליו אהביך: (ז) יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך:
(ח) למען אחי ורעי
אדברה נא שלום בך: (ט) למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך:
פרשת בהר .8
:כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו ובא גאלו הקרוב אליו וגאל את מימכר
אחיו (כה)
(שם)
אור חיים
.9
כי
ימוך אחיך וגו'.
פרשה זו תרמוז ענין גדול, והערה ליושבי תבל,
...ואמר ומכר מאחוזתו, ירצה על המשכן משכן העדות ז אשר הוא אחוזתו יתברך שבו השרה
שכינתו, ובעונותינו נמכר הבית ביד האומות, וכמאמרם ז"ל
(שוחר טוב עג) בפירוש פסוק
מזמור לאסף באו גוים וגו':
והודיע הכתוב כי גאולתו היא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב
לה', על דרך אומרו (לעיל י ג)
בקרובי אקדש, הוא יגאל ממכר אחיו, כי האדון ברוך הוא יקרא לצדיקים
אח כביכול (זוה"ק
ח"ג קס:) דכתיב (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי, והגאולה תהיה
בהעיר לבות בני אדם ויאמר
להם הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שלחן אביכם ח, ומה יערב
לכם החיים בעולם, זולת
החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם, הוא אלהי
עולם ברוך הוא לעד,
וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני, גם נרגש לבעל
נפש כל חי עד אשר יטיבו
מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל
אדוני הארץ גדולי ישראל,
ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב:
פרשת וירא. פרק יח'.11
(א) וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח
האהל כחם היום: (ב) וישא עיניו וירא והנה
שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה:
מדרש רבה שם .12
פתח טוב פתחת לעוברים ושבים, פתח טוב פתחת לגרים שאלולי את לא
בראתי שמים וארץ
כו' ואלולי את לא לא בראתי גלגל חמה כו' ואלולי את לא בראתי
את הירח
יערות דבש. ר' יונתן איבשיץ.13
...
אבל בעוה"ר כל מחלוקת יהיה מה שיהיה היצה"ר מפתה ואומר
שהוא לש"ש ולמצוה
גדולה להכניע בוגדים ולשבר זרוע רמה וכהנה דברים רבים כללו של
דבר אין לך מחלוקת
שאין יצה"ר מפתהו ואומר שכל הכוונה לש"ש וח"ו
לומר על מחלוקת שהיא שלא לש"ש רק
א"כ במה ידוע איפוא האמת אם היא באמת לש"ש או לא בזאת
ידוע אי המחולקים ובעלי
ריבות הם זולת הדבר שחלקו בו ומנגדים זה לזה הם אוהבים גמורים
בלב ונפש זהו אות
שמחלוקתם לש"ש אבל אם אויבים ונוטרים שנאה זה לזה ע"י
מחלוקת זהו שלא לש"ש
ויתיצב השטן בתוכם וזהו הסימן מסרו לנו חכמי משנה איזה מחלוקת
שהיא לש"ש כי בכל
מחלוקת אומר' שהיא לש"ש אמרו כמחלוקת שמאי והלל שאהבו זה
את זה וכבדו זה את זה
הנאהבים ונעימים זהו אות שמחלוקתם לש"ש אבל במחלוקת קרח
ועדתו שהיו נוטרים איבה
ושנאה...
This Page was
created by: Naftali Feldman.