ג' חורבנות בספר בראשית
"זכור ימות עולם בינו שנות
דור ודור"
כח' תשרי תשנ"ח
click
here to Start
the Shiur 
פרשת האזינו .1
(ז) זכר ימות עולם
בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך:
(ח) בהנחל עליון
גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל:
ט) כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו:)
רש"י שם.2
זכר
ימות עולם, מה עשה
בראשונים שהכעיסו לפניו.
פרשת בראשית - נח.3
(ה) וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל-יצר
מחשבת לבו רק רע כל-היום: (ו) וינחם יהוה
כי-עשה את-האדם בארץ ויתעצב אל-לבו: (ז) ויאמר יהוה אמחה את-האדם
אשר-בראתי מעל
פני האדמה מאדם עד-בהמה עד-רמש ועד-עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם:
(ח) ונח מצא חן
בעיני יהוה:
(ט) אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו
את-האלהים התהלך-נח: (י) ויולד נח
שלשה בנים את-שם את-חם ואת-יפת: (יא) ותשחת הארץ לפני האלהים
ותמלא הארץ חמס:
(יב) וירא אלהים את-הארץ והנה נשחתה כי-השחית
כל-בשר את-דרכו על-הארץ: (יג) ויאמר
אלהים לנח קץ כל-בשר בא לפני כי-מלאה הארץ חמס מפניהם והנני
משחיתם את-הארץ: (יד)
עשה לך תבת עצי-גפר קנים תעשה את-התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ
בכפר:
פרשת נח.4
(א) ויהי כל-הארץ שפה אחת ודברים אחדים: (ב)
ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ
שנער וישבו שם: (ג) ויאמרו איש אל-רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה
לשרפה ותהי להם
הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר: (ד) ויאמרו הבה נבנה-לנו עיר
ומגדל וראשו בשמים
ונעשה-לנו שם פן-נפוץ על-פני כל-הארץ: (ה) וירד יהוה לראת את-העיר
ואת-המגדל אשר בנו
בני האדם: (ו) ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם
לעשות ועתה לא-יבצר
מהם כל אשר יזמו לעשות: (ז) הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו
איש שפת רעהו:
(ח) ויפץ יהוה אתם משם על-פני כל-הארץ ויחדלו
לבנת העיר: (ט) על-כן קרא שמה בבל
כי-שם בלל יהוה שפת כל-הארץ ומשם הפיצם יהוה על-פני
כל-הארץ:
פרשת וירא.5
(כ) ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי-רבה וחטאתם
כי כבדה מאד: (כא) ארדה-נא ואראה
הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם-לא אדעה: (כב) ויפנו משם האנשים
וילכו סדמה ואברהם
עודנו עמד לפני יהוה: (כג) ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם-רשע:
(כד) אולי יש
חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא-תשא למקום למען חמשים הצדיקם
אשר
בקרבה: (כה) חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם-רשע והיה כצדיק
כרשע חללה לך
השפט כל-הארץ לא יעשה משפט:
(כד) ויהוה המטיר על-סדם ועל-עמרה גפרית ואש
מאת יהוה מן-השמים: (כה) ויהפך
את-הערים האל ואת כל-הככר ואת כל-ישבי הערים וצמח האדמה:
ירמיהו לג'.6
כה) כה אמר יהוה אם-לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא-שמתי:)
בראשית .7
(ג) ויאמר יהוה לא-ידון
רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה:
גמ' חולין (קלט:).8
משה מן התורה מנין? (בראשית ו') בשגם הוא בשר, המן מן התורה
מנין? (בראשית ג') המן
העץ, אסתר מן התורה מנין? (דברים ל"א) ואנכי הסתר אסתיר,
מרדכי מן התורה מנין? דכתיב
.שמות ל') מר דרור ומתרגמינן: מירא דכיא)
רש"י שם.9
בשגם הוא. בשגם בגימטריא כמו משה וכתיב שם והיו ימיו מאה
ועשרים שנה וכך היו ימי חיי
משה כלומר עתיד לבא בשגם משה מן הנולדים וכן ימיו.
גמ' זבחים (קטז).10
שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל
[מלכי] עובדי כוכבים
אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר: (תהלים כט) ובהיכלו
כולו אומר כבוד, נתקבצו
כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו, שמא מבול
בא לעולם? (אמר
להם) (תהלים כט) ה' למבול ישב [אמר להם]: וישב ה' מלך לעולם,
כבר נשבע הקב"ה שאינו
מביא מבול לעולם, אמרו לו: מבול של מים אינו מביא, אבל מבול
של אש מביא? שנא':
(ישעיהו סו) כי (הנה) באש ה' נשפט אמר להן: כבר
נשבע שאינו משחית כל בשר, ומה קול
ההמון הזה ששמענו? אמר להם: חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהיתה
גנוזה אצלו תתקע"ד
דורות קודם שנברא העולם, וביקש ליתנה לבניו, שנאמר: (תהלים כט)
ה' עוז לעמו יתן, [מיד]
פתחו כולם ואמרו: (תהלים כט) ה' יברך את עמו בשלום
מהר"ל, באר הגולה, באר שני.11
ויאמר
ה' אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה וגו' כי נחמתי כי עשיתים.
המבול היה השחתת המציאות שלא יהיה נמצא המציאות, והיה
בטול הויה לגמרי בדור
המבול וכדכתיב בקרא (בראשי' ו') אמחה את האדם אשר בראתי
מעל פני האדמה כי נחמתי
כי עשיתים.
אבן עזרא נח (יא' א').12
גם דברי סדר עולם נכונים ועליו נסמוך. ואם כן הוא, היה אברהם
מבוני המגדל. ואל תתמה כי
נח ושם הי' שם, כי לא מת שם, עד שהיה יעקב אבינו בן חמישים שנה
ויותר.
הנצי"ב העמק-דבר פרשת נח.13
(ג) ונשרפה לשרפה וגו'. כל המקרא אין בו עניו שראוי
להודיע לעינין הספור ומה לי אם היו
להם אבנים לבנין או בנו בעץ או עשו שריפת לבנים וכבר לפני המבול
כתיב ויהי בנה עיר.
ונראה דכאן מרומז קבלת חז"ל דהפילו לאברהם אבינו לכבשן
האש. ומגוף המקרא אשר
הוצאתיך מאור כשדים אין הכרח. דלפי הפשט הוא מקום נקרא הכי וכמו
דכתיב בארץ
מולדתו באור כשדים ויצאו אתם מאור כשדים וגו' אלא כאן מרומז
הענין דהא ודאי דלפי
הקבלה שהפילו את אברהם אבינו לכבשן האש. לא עשו כבשן האש בשביל
זה אלא היה אתון
נורא יקידתא לצורך הבריות. והודיע זה הכתוב שהיה כבשן לצורך
העיר והמגדל. ומזה נבין
כמה גדול ועמוק היה הכבשן ומזה הכבשן ניצול אברהם אבינו.
מסכת אבות פ"ה.14
י) ארבע מדות באדם. האומר שלי שלי ושלך שלך. זו מדה בינונית.
ויש אומרים זו מדת סדום)
שלי שלך ושלך שלי. עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך. חסיד. שלי שלי
ושלך שלי. רשע.
רמב"ם איגרת תימן.15
ואמר הנביא מתמיה על העת שיראה בה הגואל (מלאכי ג,ב): ומי מכלכל
את יום בואו ומי
העומד בהראותו ?! - וזוהי האמת שאנו מאמינים בזה הענין. אבל
העת ההיא כבר התבארה
מדברי דניאל וישעיהו ומשאר דברי רבותינו, ז"ל, שביאתו תהיה
כשתתקף יד אדום וערב
וכשתתפשט מלכותם בעולם, שכן אמר (ישעיהו כא, ז): וראה רכב צמד
פרשים רכב חמור רכב
גמל והקשיב קשב רב-קשב. אמר: ש"רכב חמור" - הוא המשיח,
שנאמר בו (זכריה ט, ט'): עני
ורוכב על חמור ועל עיר בן אתנות, ובא תכף - עמידת רוכב על גמל,
והוא: מלך ערב. ומה
שאמר. "צמד פרשים", כלומר: הזדוג שתי אמות שהם אדום
וישמעאל.
תהילים כ'.16
(א) למנצח מזמור לדוד: (ב) יענך יהוה ביום צרה
ישגבך שם אלהי יעקב: (ג) ישלח-עזרך
מקדש ומציון יסעדך: (ד) יזכר כל-מנחתך ועולתך ידשנה סלה:
(ה) יתן-לך כלבבך וכל-עצתך
ימלא: (ו) נרננה בישועתך ובשם-אלהינו נדגל ימלא יהוה כל-משאלותיך:
(ז) עתה ידעתי כי
הושיע יהוה משיחו יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו: (ח) אלה
ברכב ואלה בסוסים ואנחנו
בשם-יהוה אלהינו נזכיר: (ט) המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד:
(י) יהוה הושיעה המלך
יעננו ביום-קראנו:
Back to main page
(the Shiurim List)
This Page was
created by: Naftali Feldman.